לסרי נ' נביעות-טבע הגליל בע"מ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, גב' אפרת הלר, מיום 2/9/13, בתיק הוצאה לפועל 13/05833/03/4, לפיה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, הושת עליו צו תשלומים בסך 500 ₪ ובנוסף נקבע, כי על החייב לשלם סך של 2,000 ₪ וזאת כתנאי לפתיחת תיק האיחוד.

העובדות בקצרה:

הן מהבקשה והן מההחלטה ניתן לקבוע את העובדות הבאות: המבקש יליד 1965, נשוי ואב לשני ילדים, הכנסת התא המשפחתי מקצבת נכות בסך של 6,690 ₪ (מפנה לסעיף 1 להחלטת כב' הרשמת).

המבקש הניח בקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים וכן בקשה, בעקבות הכרזתו, לאחד את כלל תיקיו. מדובר במבקש שהוא נכה, דרגת נכות של 75% ומוכר בענף הנכות הכללית, כך גם בת זוגתו.

כנגד המבקש פתוחים 5 תיקי הוצאה לפועל וסכומם הכולל של כל חובות המבקש, כעולה מהחלטת כב' הרשמת, עומדים על סך 14,660 ₪ (ראו לעניין סעיף 2 להחלטה נשוא הבקשה).

המבקש טען בבקשתו בפני כב' הרשמת, כי אין ביכולתו לפרוע את כל חובותיו, אין בידיו לעמוד בתנאי הסף שנקבעו לצורך הקמת תיק איחוד ומשכך, ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים.

כב' הרשמת ולאחר שקבעה את היקף הכנסותיו, גם קבעה את היקף הוצאותיו והעמידה אותם על סך 5,700 ₪, תוך כדי שהיא מציינת כי אין בבעלות החייב רכב ו/או דירה.

כאן המקום לזכור ולהזכיר, כי אילו הגיש המבקש בקשת איחוד בהתאם לפרק ז'(3) לחוק ההוצאה לפועל, והיה עליו לעמוד בתנאי הסף שנקבעו בפרק זה ובפרט הוראות סעיפים 74 ו' ו- 74 ט' לחוק ההוצאה לפועל, היה אמור להפיק סך 440 ₪ בלבד.

בסעיף 8 להחלטה קבעה כב' הרשמת כי לאחר שבחנה את הבקשה ואת המסמכים וערכה איזון בין כושר השתכרותו של החייב וזכותם של הנושים ולאחר שסברה, כי יש ביכולתו של החייב לצמצמם עד למינימום את הוצאותיו, הורתה על הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, והורתה לו לשלם תשלום חודשי בסך 500 ₪, החל מיום 30.10.13, תשלום שהינו מעבר לתנאי הסף שנקבעו בפרק ז(3) לחוק והורתה לו מתוקף סמכותה, כך צוין בהחלטה, מכוח סעיפים 69 (ג) ו- 69 (ד) לחוק, להפקיד סך של 2,000 ₪, תנאי לאיחוד תיקים.

המשיבים, למרות שקיבלו את הבקשה ואת החלטתי בדבר הגשת תגובה, בחרו שלא להגיש כל תגובה, למעט המשיב מס' 3 (זגורי אלקטרוניקה) שהותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

הכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובשים לב להעדר התגובה מטעם המשיבים ועמדתו של המשיב 3, החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור.

ההוראות בנוגע להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, מצויות בפרק ז (1) לחוק ההוצאה לפועל. מנגנון ההכרזה נועד ליתן פתרון למצב, בו נקבע הסדר תשלומים על פי המועדים הקבועים בסעיף 69 (ג) לחוק ההוצאה לפועל וידוע מראש כי החייב אינו יכול לעמוד בהסדר זה ולכן, יהיה צפוי למאסר; ההסדר הקבוע בחוק יוצר מנגנון המאפשר לחייבים, שאין באפשרותם לפרוע את חובותיהם בתוך הזמן שנקבע לכך בחוק, לפרוע את חובותיהם, תוך שמירה על זכויותיהם.

מנגד, מאפשר ההסדר להטיל מגבלות שונות על אותם חייבים, על מנת לעודדם לפרוע את חובותיהם בפרקי זמן סבירים ועל מנת למנוע שימוש לרעה במנגנון. ראו לעניין זה, דבריו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרטי (ניתן ביום 27/9/06).

הנה כי כן, עניין לנו באיזון מתמיד בין תכליות ואינטרסים מתנגשים; בגדרו של איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הנושה.

תהליך הכרזת חייב כחייב מוגבל באמצעים, מורכב ממספר שלבים (ראו את החלטתו של כב' השופט פרקש בר"ע (י-ם) 678/05 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה (ניתן ביום 18/8/05). על פי המתואר בפסק דין זה, מורכב הליך הכרזת חייב כמוגבל באמצעים משלושה שלבים.

בשלב הראשון: רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב מוגבל באמצעים, לאחר שהחייב הגיש בקשה למתן צו תשלומים על פי החוק ובבקשתו, ביקש לפרוס את חובו לתקופה העולה על התקופה המצוינת בחוק, בהתחשב בגובה החוב.

בשלב השני: ורק לאחר שראש ההוצאה לפועל הפעיל את שיקול דעתו והחליט להכריז על החייב מוגבל באמצעים, ניתן צו ביניים, בו למעשה קובע רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי בקשתו של החייב, עד לבדיקת יכולתו הכלכלית (סעיף 69 ד' לחוק). בצו הביניים מוסמך ראש ההוצאה לפועל גם להטיל על החייב את ההגבלות המפורטות בחוק, כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים. יצוין, כי ישנן הגבלות החלות באופן מידי על החייב עם הכרזתו כמוגבל באמצעים, ללא שיקול דעת רשם ההוצאה לפועל.

בשלב השלישי: לאחר מתן צו הביניים מקיים ראש ההוצאה לפועל, בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על פי מסמכים שהגיש ובין באמצעות חקירת יכולת ובהתאם לבדיקה כאמור, יינתן צו תשלומים סופי.